פרטים אישיים

ענת אישה צעירה. במהלך יום העבודה חשה ענת כי אינה יכולה לדבר, שרירי פיה נתפסו והיא לא הצליחה להניע את שפתיה, במקביל ענת חשה בכאב בצדו השמאלי של בית החזה, הכתף והזרוע השמאליים ובנוסף חשה בגל חום ששטף את כולה. ענת נבהלה מאד מהאירוע הנ"ל שנמשך שניות ספורותלאחר האירוע ענת נלקחה לקופ"ח ונשארה בבית לנוח. ענת מציינת כי לא התאמצה באופן מיוחד וכי חשה בכאב מיד לאחר שתלמיד התנהג אליה באופן חצוף ומעליב
פרטים אישיים
שם: ענת

גיל: 39

עיסוק: מורה

משפחה: אמא של ענת בריאה, אבא של ענת בגיל 70 בערך וסובל מרמה גבוהה של כולסטרול בדם ועבר אירע לב בעבר

חולה- תיאור המקרה

הכול התחיל בזה שבאחד מן הימים במהלך יום העבודה שלי כמורה הרגשתי פתאום ששרירי הפה שלי נתפסו ולא הצלחתי להניע את שפתי , אינני יכולה להגדיר את התחושה למרות שישר הבנתי שמשהו רע קורה לי אך כנראה שלא הבנתי את חומרתו של המצב , בגלל שזה היה מן התקף קטן שלא חזר על עצמו לאחר כמה זמן החלטתי להתעלם ,אך לאחר כמה דקות היה עוד התקף והרגשתי כמו מן לחץ בקדמת בית החזה , באזור לא מוגדר היטב. וכמו כן גם בכתף והזרוע השמאליים ובגל חום ששטף את כולי ,האירוע הזה נמשך ממש מספר שניות ולאחר שזה קרה נתקפתי בבהלה ולא ידעתי מה לעשות וגם אף אחד לא ידע איך לעזור לי במצב הזה ,הרגשתי חסרת אונים . חשבתי שהדרך היחידה לנסות לראות מה קורה לי בדיוק זה לגשת לקופת חולים מהר.
אני לא התאמצתי באופן מיוחד היום אך מה שכן חשתי בכאב מיד לאחר שתלמיד בכיתה התנהג אלי באופן חצוף ומעליב.
אני חוששת שתופעות אלה יחזרו על עצמם, אני לא יודעת איך להתמודד עם זה ובנוסף גם למנוע מזה לקרות שוב. לבסוף החלטתי ללכת לרופאת המשפחה כדי לשמוע מה דעתה בעניין.

פגישה ראשונה רופא מטפל

ביום ראשון הגיעה אלי אישה צעירה בשם ענת. ענת סיפרה לי על אירוע שקרה לה במהלך יום לימודים(ענת היא מורה במקצועה)היא הרגישה כי אינה יכולה לדבר, שרירי פיה נתפסו והיא לא הצליחה להניע את שפתיה, במקביל ענת חשה בכאב בצדו השמאלי של בית החזה, הכתף והזרוע השמאליים ובנוסף חשה בגל חום ששטף את כולה. היא מאוד נבהלה מהאירוע הנ"ל שנמשך שניות ספורות. לפי סימני האירוע החלטתי שמדובר בתעוקת לב.
תעוקת חזה(לב) = ANGINA PECTORIS זוהי תסמונת שביטויה כאב / לחץ / אי נוחות בחזה, הנמשכים מספר דקות (כ-5-15 דקות). לעתים התסמונת מלווה בקוצר נשימה, הזעה, בחילות / הקאות. לעתים הכאב מקרין לכתפיים, לזרועות וללסתות.

תסמונת זו הינה תוצאה של מחסור בדם מחומצן לשריר הלב. הסיבה העיקרית והשכיחה לתעוקת חזה נובעת מהצרויות בגין טרשת בעורקים הכלילים (העורקים המובילים דם מחומצן לשריר הלב). התוצאה היא כאב עז בחזה. הסברתי לענת שיש סוג נוסף של תעוקת חזה:
תעוקת חזה בלתי יציבה - זו תעוקת חזה המתאפיינת באירועים תכופים של תעוקה, הנמשכים פרקי זמן ארוכים יותר מתעוקה יציבה, ומופיעים במאמצים קלים ואף במנוחה. סיבתה העיקרית: הצרות טרשתית בעורקים הכליליים, המחמירה באופן פתאומי, בדרך כלל על ידי היווצרות קריש דם ו/או עווית (התכווצות). במרבית המקרים יש צורך באשפוז וטיפול פולשני.
מכיוון שאני יודעת כי הגורמים העיקריים לתעוקת לב הם עישון, סכרת ,ויתר בלחץ הדם וידוע לי כי ענת לא מעשנת או חולת סכרת הבנתי שהדבר נגרם מלחץ דם גבוה . לכן המלצתי לענת דבר ראשון לנוח לא לעבוד בימים הקרובים ולשמור על תזונה נכונה דלת כולסטרול. בנוסף ביקשתי ממנה לקחת תרופה הנקראת ניטרוגליצרין – המרחיבה את הורידים המביאים דם ללב, ובכך מפחיתים את עומס העבודה של הלב ובנוסף גם מרחיבה ישירות את העורקים הכליליים. ולפני שענת הלכה קבענו להיפגש בעוד שבוע ביום ראשון הגיעה אלי אישה צעירה בשם ענת. ענת סיפרה לי על אירוע שקרה לה במהלך יום לימודים(ענת היא מורה במקצועה)היא הרגישה כי אינה יכולה לדבר, שרירי פיה נתפסו והיא לא הצליחה להניע את שפתיה, במקביל ענת חשה בכאב בצדו השמאלי של בית החזה, הכתף והזרוע השמאליים ובנוסף חשה בגל חום ששטף את כולה. היא מאוד נבהלה מהאירוע הנ"ל שנמשך שניות ספורות. לפי סימני האירוע החלטתי שמדובר בתעוקת לב.
תעוקת חזה(לב) = ANGINA PECTORIS זוהי תסמונת שביטויה כאב / לחץ / אי נוחות בחזה, הנמשכים מספר דקות (כ-5-15 דקות). לעתים התסמונת מלווה בקוצר נשימה, הזעה, בחילות / הקאות. לעתים הכאב מקרין לכתפיים, לזרועות וללסתות.

רופא מומחה- אנגינה פקטוריס מהי

אנגינה פקטוריס זהו ביטוי של הצרויות בעורקי הלב- מחלה של העורקים.
כאשר הספקת הדם לחלק מסוים של הלב יורדת ואינה מספיקה לצרכים האנרגטיים של הלב בדרגת המאמץ בו הוא נמצא (מנוחה או מאמץ) – הלב סובל מירידה בכמות הדם או החמצן (איסכמיה). האיסכמיה מעבירה גירויים עצביים מהלב אל המוח המפרש זאת ככאב.
הלב יכול להימצא במצב של מנוחה או בדרגת מאמץ גבוהה, בכל עת קיים שיווי משקל בין הצורך האנרגטי של הלב לבין הספקת הדם או החמצן, כאשר שיווי משקל זה מופר והלב לא מקבל מספיק דם זה מוביל למצב של איסכמיה.
לדוגמא: הצרות של 70% בחלל אחד העורקים איננה מזוהה תמיד כמחלה בזמן מנוחה – כיוון שהדרישה האנרגטית של הלב נמוכה, אך אותה הצרות של 70% עלולה לגרום לאנגינה פקטוריס במאמץ גבוה, כשכמות הדם, שתעבור בעורק המוצר לא תצליח לספק את כמות הדם הדרושה למילוי הדרישה האנרגטית.
ככל שדרגת ההיצרות בעורק כלילי חמורה יותר או ככל שיותר עורקים מעורבים בתהליך הטרשתי, האנגינה עלולה להופיע במאמץ נמוך יותר ולעיתים אף במנוחה. לרוב רק הצרויות משמעותיות מאוד, בסביבות 90% מחלל העורק, גורמות לזרימת דם כה נמוכה עד כי גם במנוחה החולה יחוש כאבים.
לעתים, המחלה תוקפת ב"גלים", היא מתקדמת במהירות ממצב של אנגינה קלה מאוד במאמץ עד לכדי כאבים חזקים ותכופים במאמץ מינימאלי או אפילו במנוחה. ולפעמים המיחושים חולפים מעצמם לתקופות ארוכות, גם ללא התערבות תרופתית. התסמונת האנגינוטית יכולה להופיע בהפרשי זמן לא קצובים, לעיתים שנים של שקט, ובתקופות אחרות אשפוזים תכופים בגלל לחץ בחזה.
כדי להבין מה עומד בבסיס התהליך הזה, צריך לבחון את התהליכים המתרחשים ברמת התאים המרכיבים את העורק עצמו.
ההצרויות הטרשתיות מתחילות מרובד שומני אשר כלל לא בולט לתוך חלל העורק ובוודאי לא גורם לחסימה כלשהי(רבדים שומניים נמצאים גם אצל אנשים צעירים בריאים לחלוטין ). רובד זה הולך וגדל בהדרגה במשך השנים עד שמופיעה בליטה בתוך חלל העורק שהיא הרובד הטרשתי. הרובד הטרשתי מורכב מתאים שמקורם בדופן העורק ובשכבת התאים המחפה מבפנים את חללו – האנדוטל.בתוך הרובד עצמו יש חלקיקי כולסטרול, רקמת חיבור ותאים מסוגים שונים ומעליהם קיימת שכבת חיפוי המכונה באנגלית “cap” ומעליו מונח האנדוטל. עם הגיל וכתוצאה מהשפעת גורמי הסיכון, הרובד הטרשתי הולך וגדל.
בגלל כוחות הגזירה המופעלים על העורקים על ידי זרימת הדם שכבת החיפוי של הרובד הטרשתי, נוטה להיסדק ולהיקרע. קרעים וסדקים קטנים אלו בשכבת החיפוי של הרובד, מזוהים ע"י תאי הדם, ובעיקר על ידי הטסיות, הצפות בדם מעל לרובד. הטסיות, שתפקידן לתקן סדקים בעורקים, מתיישבות על האזור הפגום ומחפות אותו על ידי קריש קטן המורכב ברובו מטסיות(קריש לבן). הטסיות ותאים אחרים מפרישים חומרים פעילים "המגייסים" תאים נוספים חלקם מדופן העורק עצמו וחלקם מהדם. מגוון רב של תאים מתחילים "לתקן" את הנזק תוך יצירת שכבת חיפוי חדשה. הרובד "המתוקן" קצת יותר מגושם והוא בולט עוד קצת לתוך חלל העורק. תהליך זה מתרחש ברציפות והוא כלל לא חייב לבוא לידי ביטוי קליני, כלומר החולה לא מרגיש כלום. בשלב זה מדובר במחלה "תת-קלינית" – כלומר קיימת מחלה אך היא לא מורגשת פיזית על ידי החולה.
לעיתים, רובד "יציב" הופך ל "רובד בלתי יציב". כאשר הקרעים והסדקים עמוקים יותר ומאפשרים חשיפה גדולה של בסיס הרובד למרכיבי הדם השונים. מעל הרובד הקרוע, לאחר היווצרות ה"קריש הלבן", נוצר גם קריש המורכב מכדוריות אדומות אשר הרבה יותר גדולות מהטסיות מה שגורם לקריש יותר גדול אשר עלול לחסום חלק גדול מחלל העורק. מצב זה עלול לגרום לירידה משמעותית בהספקת הדם לאותו חלק של הלב המוזן על ידי העורק החולה. בשלב זה החולה מתחיל להרגיש כאב(אנגינה פקטוריס).

חולה- שבוע לאחר המקרה

אני חוזרת אליך שוב לאחר שבוע עם סיפור של מה שקרה לי ,במהלך השבוע באמצע אחד משיעורי היסטוריה הרגשתי כמו מחנק פתאומי וקושי נשימה ,התחושה הזאת ליוותה אותי מספר שעות .לפתע התלמידים הסתכלו עלי באופן מוזר בטענה שאני מזיעה כולי ונראית חיוורת , מיד החלטתי כי אני לא יכולה להמשיך ללמד כך,חששתי שאם אני אשאר ,אותם התקפים שהיו לפני כמה ימים יחזרו על עצמם , אז חזרתי הביתה לנוח ,בזמן המנוחה הרגשתי סחרחורות איומות שהפריעו לי מאוד ובנוסף לכך לאחר מספר שעות הלכתי לשירותים ולא הפסקתי להקיא ולשלשל,כל התופעות האלה שקורות לי בזמן האחרון מאוד מדאיגות אותי,אנשים גם מסתכלים עלי מוזר בטענה שאני נראית להם שונה ומתנהגת אחרת,לא כמו שהיתי פעם.ובימים האחרונים כל פעם שאני חוזרת מהעבודה בעלי לא מפסיק להגיד לי עד כמה אני נראית מוזר ושזה בטח בגלל שלא אכלתי כלום, אני דווקא כן אוכלת והרבה ,היום למשל אחרי ארוחת הצהריים הבן שלי ביקש ממני להביא לו את הספר שלידי ,הרמתי את הספר והרגשתי כאילו הידיים שלי לא יכולות לשאת את עצמן מרוב חולשה והן מתנתקות מן הגוף. והספר שלא היה כבד במיוחד,פתאום נהיה כבד מאוד ולא הצלחתי להחזיק אותו. פחדתי מאוד מהאירוע הזה שנמשך לאורך זמן .לאחר שראיתי שתופעות אלו לא מפסיקות בנוסף לזה שהן לתווך מאוד ארוך בחרתי להשתמש בתרופה שהמלצת לי עליה ניטרוגליצרין בטענה שזה יכול לעזור לי לשיפור המחלה ולהפחתת ההתקפים בנוסף לכך המעטתי בשעות העבודה שלי והשתדלתי לנוח הרבה כהמלצתך , גם כן שמרתי על תזונה בריאה יותר ממה שבדרך כלל אני אוכלת .

רופא מטפל- מפגש שני

במפגש השני עם ענת הסברתי לה קצת על הלב. הסברתי לה שהלב הוא משאבה הפועלת החל מהשבוע החמישי לחיי העובר ועד זקנה ושיבה. הפסקת פעולתו של הלב פירושה מות האדם. משקל המשאבה הזו כ-300 גרם, וגודלה במבוגר אינו עולה על גודלו של תפוז גדול (12.5 ס"מ האורך וכ-8 ס"מ הרוחב). מדי יום המשאבה מעבירה דרכה בין 7,000 ל-9,000 ליטרים של דם, וכך הדם חוזר אל הלב לאחר שמסר את החמצן החיוני לאיברי הגוף למיניהם, ומן הלב הוא חוזר לרענון ולהתחדשות בריאות - ובחזרה אל הגוף. במשך החיים עוברים כך כ-300 מיליון ליטרים דם בגוף בעזרת המשאבה הזאת.
על גבי הלב נמצאים העורקים הכליליים, הפרושים כרשת על פני כל שטח הלב, הם המקיימים את שריר הלב. סתימה של עורק כלילי גורמת מחלה הנקראת אוטם בשריר הלב או התקף לב. ההתקף עלול להתחיל בבת אחת ובלא סימן מבשר, ואולם לעתים קרובות החולה מתחיל לחוש אי-נחת בחזה והרגשה כללית רעה. הסברתי לענת שזה דומה מאוד למה שקרה לה אך לא בדיוק,ההבדל בין תעוקת לב לבין התקף לב הוא שבהתקף לב יש חסימה של 90% ומעלה ובתעוקת לב יש חסימה של 60% עד 90% והכאבים בתעוקה עוברים במנוחה ובשימוש בתרופות מסוימות ואילו בהתקף לב מנוחה ואף שימוש בתרופות פשוטות לא מפיגים את הכאב. המשכתי וסיפרתי לענת על תרופות שונות שבהם מטפלים במקרה למשל:
• חוסמי קולטני ביטא – מאטים את עוצמת ומהירות ההתכווצות הלב ובכך מפחיתים את העומס האנרגטי של הלב. לרוב תרופות אלו ניתנות בכדורים, אך בבית החולים ניתן לתת תרופות אלו גם דרך הוריד.

• חוסמי קולטני סידן – מרחיבים את העורקים הכליליים. לרוב תרופות אלו ניתנות לחולים לא מאושפזים ולא במצב חריף ולא יציב.

• אספירין – נוגד את פעילותן של הטסיות.

• הפרין וקלקסן – תרופות "לדילול" הדם (למניעת היווצרות קריש). תרופות אלו ניתנות רק בבית חולים דרך הוריד או בדרך תת-עורית.

• תרופות הנוגדות את פעילותן של הטסיות ניתנות בדרך הוריד ורק בבית החולים.

• חמצן – טיפול במסכת חמצן נהוג במקרים רבים אך יעילות תוספת החמצן לא הוכחה חד משמעית. בכל מקרה זה לא מזיק.

• תרופות להפחתת הכאב כדוגמת מורפין, ניתנות רק בבית החולים.
אמרתי לה שבינתיים היא יכולה להמשיך לקחת את התרופה עליה המלצתי לה בהתחלה (הניטרוגליצרין) ורק אם לא יחול שיפור אנו ניבחר לה אחת מהתרופות (שהוזכרו למעלה) שעשויה יותר להתאים לה.

גורמי סיכון,קבוצות סיכון, נתונים סטטיסטיים-רופא מומחה

גורמי הסיכון העיקריים לתעוקת לב הם: יתר לחץ דם, עישון, סוכרת וכולסטרול גבוה. כל אלה מאיצים את תהליך היווצרות הרובד הטרשתי.
קבוצת הסיכון העיקרית היא אנשים מבוגרים אשר אצלם תעוקת הלב תוקפת לעיתים יותר קרובות, אך ישנם גם צעירים שעוברים תעוקת לב אך מקרה זה יותר נדיר.
עם הגיל וכתוצאה מהשפעת גורמי הסיכון, הרובד הטרשתי הולך וגדל.

נתונים סטטיסטיים

לפי נתונים סטטיסטיים כמחצית מכלל מקרי המוות באירופה (49%), נגרמים עקב מחלות לב וכלי דם (494,382 מקרי מוות בשנת 2002). גם בארה"ב מחלות אלו

הן גורם התמותה העיקרי כיום.

מחלות לב וכלי דם הן גורם התמותה העיקרי בקרב נשים בכל ארצות אירופה.

מחלות לב וכלי דם פוגעות ביותר מ- 17 מיליון אנשים בכל שנה.

מחלות לב הן גורם התמותה השכיח ביותר במדינות האיחוד האירופי - הן אחראיות ליותר מ- 744,000 מקרי מוות בכל שנה.

אחד מבין שישה גברים (17%) ואחת משבע נשים (16%) ימותו ממחלות אלו.

כיום בעולם חיים לפחות 13.2 מיליון אנשים שעברו התקף לב ושסובלים ממחלות לב כליליות.

במדינת ישראל כ- 17,000 איש נפטרים ממחלות לב מידי שנה.

מספר חולי הלב במדינת ישראל מוערך בכ- 400,000.